<h1>ארחות חיים הלכ' יין נסך סימן ל"א</h1>
<h2>דף יב:</h2>
ומותר שיריח הגוי בחבית יין שלנו או ישראל ביין נסך שאין הריח כלום לפי שאין בו ממש שהיין לאו לריח קאי אלא לשתיה וכשמריח בו אינו עושה אלא להכיר אם יתקיים או ישתה אותו לאלתר וזה הכלל כל מידי דלא קאי לריחא ריח לאו מילתא היא אבל דבר שעומד להריח כגון וורד והדס אסור ליהנות מן הריח וה"ה נמי שאסור לזלף הבית ביין אסור דהא קא עביד ליהנות מהריח.
<h2>דף ל.</h2>
והרב ר' אברהם אב ב"ד ז"ל כתב שאם אותו התמד כגון [רמא] תלתא ואתי ארבעה או שהוסיף יין על מדת המים יש לו דין יין שמזגו גוי אבל תמדים אחרונים שאפילו מדת המים אינם יוצאין מן החרצנים מקילין בהם ומותר והביא ראיות הרבה לדבריו.
<h2>דף נט:</h2>
כתב הרשב"א ז"ל יש מי שהורה שאסור להביא ענבים בדרדורים לגת על ידי גוי לפי שהיין מתאסף בשולי הדרדורים. ואם סייעו ישראל בנתינתו לגת מותר לכתחלה. עבר והביא הגוי לבדו (ונצפן) [ונפצן] על פני הגת היין שבגת מותר לפי שאינו אלא כזורק אבן ולא אסרו לכתחלה אלא שמא יגע הגוי בידו ביין שבגת ע"כ. עוד כתב בתשובה על ענין יין שכתבתי בדרדורים של גוים וביין ההוא לא נכנס בו מים ונתערב עם יין היתר והכלי היה יבש ולא הדיחו אותו. והשיב אחר שהאריך חזרתי על כל צדדי ולא מצאתי היתר שתיה ליין. כי אלו הן נקראין כלי הגת שאפי' לא נשתמש בהן הגוי. אלא פעם אחת צריך הכשר כאלו נשתמש בהן הרבה ולא נוכל לומר שלא נשתמש הגוי ביינו אפי' פעם אחת שהרי אנו רואין שמשתמשין בהן תמיד בין (הגגות) [הגתות] ומוליכין בהן היין מן (הגגות) [הגתות] לחביות אלא א"כ דעתכם נוטה לדעת רת"ם שאמר שלא אמרו יין ביין בכל שהוא אלא בודאי יינן אבל אין אנו נוהגין כן אע"פ שהוא מראה פנים של היתר יש עליו כמה קושיות. מ"מ צא וראה אם נתנו מים ביין שנתערב בו בין בתחלה בין בסוף הכל מותר בשתיה רואין קליפת הכלי כאלו היא יין ואם יש בכל היין ו' חלקים מים כנגד הקליפה ההיא הכל מותר וכל שכן לדעת הרמב"ן ז"ל שאומר שכל כלי הגוים שאינם בני יומן פוגמין ואפילו כלי היין ולדבריו הכל מותר אלא שאין אנו נוהגין כן ומכל מקום עושין אותן סעף ואתם אם אתם רואים לסמוך על דבריו בשעת הדחק אתם תבחרו ולא אנו ע"כ.
<h2>דף סו:</h2>
ומותר שיריח הגוי בחבית יין שלנו או ישראל ביין נסך שאין הריח כלום לפי שאין בו ממש שהיין לאו לריח קאי אלא לשתיה וכשמריח בו אינו עושה אלא להכיר אם יתקיים או ישתה אותו לאלתר וזה הכלל כל מידי דלא קאי לריחא ריח לאו מילתא היא אבל דבר שעומד להריח כגון וורד והדס אסור ליהנות מן הריח וה"ה נמי שאסור לזלף הבית ביין אסור דהא קא עביד ליהנות מהריח.
